פסק-דין בתיק ב"ל 38733-12-11

ערעור זה עניינו החלטת הוועדה לעררים (אי כושר) מיום 24.10.11 אשר הותירה את דרגת אי הכושר

של המערער על שיעור של 60%.

רקע עובדתי וטענות הצדדים

1.         הוועדה התכנסה מכוח פסק דין שניתן בהסכמה בתיק בל 33269-12-10 ביום 17.5.11, ובמסגרתו נקבע כי עניינו של המערער יוחזר לוועדה לעררים (אי כושר) על מנת "שהוועדה תתייחס לחוות דעתו של ד"ר יגב ירון מיום 26.4.10, הוועדה תזמן את המערער ובא כוחו לדיון בפניה ותאפשר להם לטעון טענותיהם בעניין זה. החלטת הוועדה תהיה מנומקת".

2.         לטענת המערער, הוועדה לא מילאה אחר הוראות פסק הדין. הוועדה לא התמודדה כדבעי עם האמור בחוות הדעת מאת ד"ר יגב; הועדה טעתה עת קבעה כי המערער יכול לעבוד כשומר בחניון או כסדרן מוניות שכן קביעה זו אינה עולה בקנה אחד עם הליקויים הרפואיים מהם סובל המערער; המערער סובל מהיצרות במסתם האורטלי וכן מדיכאון ולכן אינו יכול לעבוד כסדרן מוניות או כשומר בחניון; למערער עבר פלילי ואינו יכול לעבוד כשומר בקניון ובכל עבודה המצריכה ממנו אחזקת נשק ותעודת יושר.

3.         לטענת המשיב, הוועדה מילאה אחר הוראות פסק הדין מכוחו התכנסה. הוועדה התייחסה כראוי לחוות הדעת מאת ד"ר יגב ולהמלצותיו ולא נפל פגם משפטי בהחלטת הוועדה. לטענתו, הוועדה התייחסה בהחלטתה גם לחוות הדעת של הרופא המוסמך וכן בפני הוועדה עמדה חוות דעת מאת פקידת השיקום. המשיב טוען כי הוועדה הציעה מספר עבודות אשר תואמות את מגבלותיו של המערער.

הכרעה

4.         החלטת הוועדה הרפואית לעררים ניתנת לערעור בפני בית הדין האזורי לעבודה בשאלה משפטית בלבד, וזאת בהתאם לאמור ב סעיף 213 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה - 1995.

5.         וועדה לעררים לעניין אי כושר, להבדיל מוועדה רפואית, פועלת בתחום שאינו מחייב ידע מיוחד בשדה הרפואה, היא קובעת עובדות אשר לבית הדין כלים לבחינתם, אך בית הדין  ישתמש בסמכותו להתערב בהחלטתה רק במקרים קיצוניים הגובלים באי סבירות שכמוה כטעות בחוק (ראו: דב"ע שמ/01-1318 יצחק עטיה - המוסד, פד"ע טו', 60).

הלכה פסוקה היא שהקביעה אם אדם כשיר לעבוד או לא, מסורה לוועדה המיומנת לכך ואין בית הדין מחליף שיקול דעתו בשיקול דעתה של הוועדה אלא אם מדובר בטעות משפטית הגלויה על פי ההחלטה.

6.         משהוחזר עניינו של המערער על ידי בית הדין לוועדה לעררים בצירוף הוראות, על הוועדה להתייחס אך ורק לאמור בהחלטת בית הדין, ואל לה לוועדה להתייחס לנושאים שלא פורטו באותה החלטה (ראו: דב"ע נא/0-29 מנחם פרנקל - המוסד לביטוח לאומי פד"ע כד' 160).

7.         מעיון בפרוטוקול עולה כי הוועדה רשמה את תלונות המערער. בפרק הנימוקים ציינה הוועדה כלדקמן:

"בן 32,  נשוי +8, בוגר 12 שנות לימוד לדבריו. דובר עברית רהוטה, בעל רישיון נהיגה. בעברו, עבודות כגון שמירה, גינון פשוטות. מתלונן "שעובד קשה מתעלף".

ידוע כלוקה בהיצרות מסתם אורטלי והפרעה דכאונית תגובתית. הוגבל ע"י רופא מוסמך לעבודה חלקית קלה.

הוועדה עיינה בחוו"ד של ד"ר יגב אשר מציין כי הנ"ל אינו יכול לשוב לעבודות אותן ביצע בעבר כגון: בניין ואריזה בסופטרמרקט היות ועבודה זו כרוכה בעמידה והליכה ממושכת. הוועדה ממליצה על עבודות אשר תואמות את המגבלות אשר מציין ד"ר יגב בחוו"ד כגון סדרן מוניות, שומר בחניון ומחתים קבלות בכניסת סופר שכן כל עבודות הנ"ל מתבצעות בישיבה ואינן כרוכות בהרמת משאות כבדים ואינן כרוכות במאמצים פיזיים.

לפיכך, הוועדה דוחה את הערר ומאשרת החלטתה הקודמת.

הופנה למכון לבטיחות בדרכים היות ובעל רישיון ב' ".

8.         לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובפרוטוקול הוועדה, הגעתי למסקנה כי הוועדה פעלה על פי פסק הדין מכוחו התכנסה. הוועדה נדרשה בהתאם לפסק הדין להתייחס לחוות הדעת של ד"ר יגב מיום 26.4.10. הוועדה בהחלטתה נתנה דעתה לקביעתו של ד"ר יגב כי המערער אינו יכול לשוב לעבודות שביצע בעבר כגון: בניין ועבודות אריזה בסופרמרקט, וזאת  מאחר ומדובר בעבודות הכרוכות בעמידה והליכה ממושכת. בשים לב להגבלות שצויינו בחוות  דעת ד"ר יגב, הוועדה המליצה על עבודות התואמות את המגבלות שצויינו על ידי ד"ר יגב. הוועדה המליצה על עבודות כגון סדרן מוניות, שומר בחניון ומחתים קבלות בסופר. הוועדה מנמקת החלטתה לגבי העבודות שצוינו בכך שהעבודות הללו אינן כרוכות בהרמת משאות כבדים ואינן כרוכות במאמצים פיזיים. מדובר בקביעה רפואית ואין מקום להתערב בקביעה זו.

9.         לאור האמור, דין הערעור להדחות.